לשטוף את הקערה

קבלו סיפור מן המזרח:

"נזיר פנה אל ג'ושו ואמר לו: זה עתה הצטרפתי למנזר. אנא, למד אותי.

ג'ושו שאל: "אכלת את דייסת האורז שלך?"

הנזיר ענה: "כן, אכלתי אותה."

"אם כך", ענה ג'ושו, "כדאי שתשטוף את הקערה שלך"

ובאותו רגע חווה הנזיר הארה."

 

כדרכם של הסיפורים הקצרצרים מהמזרח, גם מאחורי סיפור זה עולם שלם של פילוסופיה ודרך חיים.

אני חושבת שהנזיר בקש מג'ושו, ובעצם מכולנו, לסיים עד הסוף דברים שהתחלנו בהם ולקחת אחריות על הפעולות שלנו.

לפני שאנחנו בדרך לדבר הבא, לרעיונות החדשים, להתחייבות הבאה או למערכת היחסים החדשה.

הנזיר מבקש מאיתנו לעצור רגע ולוודא שהבאנו לכדי סיום וסגירה את מה שהתחלנו בו.

שטיפת "הקערה" נדרשת כדי שנוכל לתת לדבר הבא את מלוא תשומת לבנו. על מנת שיקבל מאיתנו מקום נקי, זמן ותשומת לב נדרשת.

הדבר הבא צריך להיכנס לתוך 'קערה נקייה' שתכיל אותו בלי להתערבב עם הדברים הקודמים. רק כך נוכל לבחון אותו ולחוש את טעמו הייחודי.

יש וחוויות ההווה מתערבבות שלא בצדק עם חוויות מהעבר וזה עלול להוביל אותנו למסקנות מוטעות ולהחלטות שגויות.

לאחר שקראתי את הסיפור הזה כתבתי לעצמי ביומן שלוש מילים שהן קוד תזכורת להמשך:

"לא לשכוח לשטוף את הקערה".

אני כבר אבין מה זה אומר…

 

כתיבת תגובה